איך מסתובב הגלגל

איך מסתובב הגלגל

איך אפשר להוציא רעיונות מבריקים לפועל?
איך אפשר להתמודד עם רעיונות מהפכניים?
על שאלות אלו ואחרות עונה דגן אשל, מנהל החדשנות של שטראוס, במאמר על רעיונות, גלגלים ואנשי מערות.

עצרו.
לפני שאתם ממשיכים לקרוא את הפוסט, תראו את הסרטון הזה (1:57 דק') > Caveman Focus Group – the wheel ונמשיך משם.

עכשיו אחרי שראיתם אותו אתם וודאי חשים תחושת נעימה של עליונות אל מול קבוצת אנשי המערות המופיעים בסרט, אתם וודאי חושבים שהייתם מזהים בקלות את הגאונות שבגלגל, ושאם הייתם בעלי הון הייתם משקיעים בו הרבה ומיד.
נטיית ליבנו כאנשים שתופסים את עצמם כמתקדמים, פתוחים ונטולי מחסומים אינטלקטואליים, היא לגחך אל מול השאלות או התמיהות שאנשי המערות מעלים מול מנחה הקבוצה, ולהסיק שהם פשוט שהם לא מפותחים ולא מורגלים בהמצאות ובשיפוטן.

צר לי לאכזב אתכם אבל דוגמאות רבות מספור מוכיחות שכולנו אנשי מערות, רק הגלגל הוא שמשתנה.

הנה כמה דוגמאות:

"

איך הוא (תומס אדיסון) יכול לקרוא לזה הצלחה נהדרת, כאשר כל אחד שמכיר את הנושא יזהה מיד שמדובר בכישלון מובהק.

הנרי מורטון פרופסור לפיזיקה נשיא מכון סטיבנס לפיזיקה מגיב על המצאת הנורה החשמלית (1879)

"
"

זוהי באמת המצאה מדהימה אבל מי אי פעם ירצה להשתמש באחת כזו?

ראתפורד  בירצ'ארד הייז הנשיא ה19 של ארה"ב לאחר שהשתתף בשיחת ניסוי של הטלפון בין וושינגטון לפילדלפיה 1897

"
"

אין שום סיבה שלאדם הפרטי יהיה מחשב בביתו

קן אולסון נשיא תאגיד דיגיטל בכנס עתידנות בבוסטון 1977

"
"

אתה המבשר של מות הספרות

נאמר לפיטר ג'ימס מראשוני הסופרים שפרסמו ספרים דיגיטליים 1993

"

לכל אחד יש את הרעיון וההמצאה שיושבים אצלו בראש כבר מספר שנים והוא בטוח שהם לא יצאו לפועל לעולם.

אז למה זה קורה לנו?
ישנן לא מעט סיבות, אפרט כאן שתיים מרכזיות לדעתי.

  1. הקפיצה על ההר הבלתי סביר
    בספרו בעל שם זה, מנסה ריצ'ארד דוקינס לטעון בשם האבולוציה וכנגד הבריאתנים שהיווצרותם של יצורים מורכבים (כמונו למשל) אינה מחייבת תכנון תבוני (אלוהים) אלא יכולה לקרות תוך ניסוי וטעיה (מוטציות, נסיבות, אבולוציה) ובלבד שאלו מתרחשים במהלך זמן ארוך מספיק (מיליארדי שנים).

    הניסיון להגיע בזינוק אחד, מתחתיתו של הר אל פסגתו, אומר דוקינס הוא אכן בלתי אפשרי, אבל כשעולים צעד אחר צעד, המסע אולי ארוך אך נראה פשוט ואפשרי.

    כשאנחנו פוגשים רעיון מהפכני, הוא בדרך כלל רחוק מאד ממה שאנחנו מכירים (לעיתים בכמה מישורים), גם בצד הטכנולוגי וגם בהשפעה שהוא יכול ליצר עלינו, על החברה או על הסביבה. לעיתים יש פערים של כמה מדרגות ידע ודמיון בינינו לבין מרכיבי הרעיון, מדרגת אלו לא ניתן לקפוץ במחשבה אחת, שזה ההליך המקובל כשאנחנו רואים רעיון (מיד להגיב לעומתו), אלא צריך לטפס במשעולים ארוכים לאט לאט, כך הוא עשוי להראות לנו אפשרי.
    זמן איכות, זה מה שאנחנו צריכים, לא רק עם הילדים שלנו אלא גם עם רעיונות.

2.)  האפשר והצריך
הסיבה המשמעותית השנייה לטעמי לקושי בהתמודדות עם רעיונות מהפכניים היא הניסיון להכיל במחשבה אחת שני פרמטרים שאין להכילם יחדיו:

האם אפשר? כלומר האם הטכנולוגיה שהוצגה לנו אפשרית ליישום.
האם צריך? האם התועלת שתושג מיישום הטכנולוגיה היא בעלת ערך משמעותי עבור הצרכן.

תוך ניסיון לחשוב ביחד שתי מחשבות אלו, מחשבה אחת מכרסמת ברעותה וכך זה קורה: תמיד תהיה מידה של ספקנות בליבנו בצורת "האם אפשר?", ואז אולי נשכנע את עצמנו ונגיד "שזה יעבוד" אבל פחות טוב ממה שאומרים לנו, וכיוון שבראשנו מסתובבת באותה עת גם המחשבה השנייה "האם צריך?" מיד נעבור אליה ונשלים את התהליך באופן מתבקש "אם זה לא לגמרי עובד אז זה גם לא לגמרי יביא ערך".
במצב כזה נגיע מהר מאד למסקנה שאין לנו עניין ברעיון ונזנח אותו כמו רעיונות אחרים.

 

הדרך הנכונה לטעמי להתמודד עם רעיונות מהפכניים, היא להניח בתחילה לשאלה האם הטכנולוגיה תעבוד או לא ולהתמקד, בשאלה האם היא תייצר תועלת משמעותית לצרכן? כלומר "האם יש בה צורך?".
אם יסתבר שגם אם הטכנולוגיה תעבוד מצוין עדיין אין בה תועלת, אז אין טעם לבדוק האם הטכנולוגיה תעבוד. אך במידה והתועלת שניתן להפיק מהטכנולוגיה עשויה להיות גדולה מאד, אזי יש סיבה לחזור ולבחון לעומק את שאלת ההיתכנות וגם להשקיע את המשאבים הדרושים כדי לפתח את הטכנולוגיה עד שתבשיל ותוכל לייצר את הערך הצרכני שחשבנו שהיא יכולה לייצר.

לסיכום, רעיונות מהפכניים עלולים להיות מורכבים להבנה, אחדים מהם יכולים לייצר מהפכות של ממש ולהביא תועלת עצומה לחברה (Society) ולחברה (Company). אם נקדיש את הזמן הדרוש ואת החשיבה המובנית לפיתוח ובחינת הערכים הפוטנציאליים הגלומים בהן ונגיע למסקנה שאלו משמעותיים מספיק, תהיה לנו הצדקה להשקיע את המשאבים הגדולים הדרושים כדי להביא טכנולוגיה כזו מעולם רעיונות לעולם המעשה.


אם יש לכם רעיונות להמצאות מבריקות שיושבות אצלכם בראש כבר שנים, אתם מוזמנים לשלוח אלי למייל ומי יודע, אולי נמציא את הגלגל הבא > Dagan.Eshel@Strauss-Group.com