איך להתאהב באוכל שלנו?

איך להתאהב באוכל שלנו?

מיכל בנישתי, מנהלת יחידת תזונה וגסטרונומיה בקבוצת שטראוס, משתפת אותנו במחשבות שלה על אוכל ומסבירה איך הפך הדבר הכי בסיסי לדבר כל כך מסובך ומה ניתן לעשות כדי לחיות חיים בריאים ולא להתפשר על ההנאה מהאוכל שלנו תוך כדי.

השבוע הלכתי כמו שאני עושה לעיתים תכופות לסידורים במרכז המסחרי השכונתי ולפתע זה היכה בי. המרכז שעד לפני שנים בודדות כלל שלל חנויות נוחות מכל סוג שהוא הפך בשנה האחרונה כל כולו למרכז של חנויות שמוכרות אוכל. רק אוכל. מכל סוג שהוא. ירקן/מעדניה מתמחה, מעדניה על טהרת האוכל היווני, מעדניה אחרת על טהרת האוכל האיטלקי, חנות תבלינים ופיצוחים, מאפייה, חנות משקאות ועוד…אין ספק שהקולינריה חוגגת ויחד עם האוכל בא התיאבון.

נחבר לזה את שלל הטרנדים התזונתיים שצצים חדשות לבקרים בדמות "דל פחמימות", "קטוגני", "ללא גלוטן", "CLEAN EATING", "אורגני" וכו' ונקבל אנושות שאובססיבית לאוכל על כל גווניו ורבדיו.

 

איך אנחנו יכולים לשרוד את כל המידע וההיצע של סוגי האוכל שונים שמורעף עלינו וגם לצאת נשכרים מכך – גם בריאותית וגם מנטלית?

3 דרכים חדשות לחשוב על האוכל שלנו, ליהנות ממה שיש לו להציע וגם לאכול אותו בצורה שלוקחת אחריות לגוף שלנו ולעולם הסובב אותנו:

 

1. גיוון ובמידה.

כמו כל דבר בחיים איזון זה שם המשחק. לכולנו ברור שאם נאכל הרבה ממתקים זה כנראה לא הדבר הכי טוב לגוף שלנו. אבל מה יקרה אם נאכל רק סופר פוד ותו לא? האם זה יגרום לנו להיות בריאים וחסונים לעולמי עד? כנראה שלא. המפתח לבריאות אמתית של הגוף ושל הנפש זה בדיוק הדבר הזה שנקרא גיוון ובמידה. לאכול מכל הטוב שיש לחקלאות ארצנו להציע לנו ובה בעת להקשיב לגוף שלנו על מנת לא להגזים במידות האכילה.

נכון זה לא פשוט, זה דורש אימון ומודעות יותר גבוהה לגופנו, חשיבה ותשומת לב למה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו. זה לא נוסחת קסמים שמבטיחה שאם נאכל מאכלים מסוימים בשעות ספציפיות ביום נהיה רזים ובריאים. אבל זו הדרך היחידה שאני רואה שניתן לשלב בין שני העולמות – של הנאה מאוכל ושל אוכל שמזין בצורה המיטבית.

 

2. הכירו את האוכל שלכם. 

להכיר את האוכל שלך זה לדעת עליו דברים. כי אוכל זה לא עוד משהו בחיים שלנו. יש לו משמעות. הוא חלק מההישרדות שלנו על כדור הארץ הזה. הוא גם משפיע בצורה משמעותית על הסביבה שאנחנו חיים בה ומעצב אותה כמו גם את הכלכלה שלנו, החברה שלנו ובעצם כל ממד בחיים שלנו.

ברגע שאנחנו מבינים את ההשלכות הרבות שיש לאוכל עלינו על כל גווניו אכפת לנו גם מאיפה האוכל שלנו הגיע, מי הכין לנו אותו ובאיזה אופן. המענה על כל השאלות הללו יביאו אותנו להכרות טובה ועמוקה יותר עם האוכל שלנו. ועל ידי ההכרות הזאת גם נדע לאכול בצורה טובה יותר אוכל שיש זהות מאחוריו וכתוצאה מכך גם עם רגש שכלול בו. רגש שגורם לנו להיות מעורבים באכילה הזאת ולא לאכול כלאחר יד. ועם זה מגיע גם המודעות הגבוהה שדברנו עליה קודם לכן.

 

3. אוכל כמקור להנאה ולא כגורם סיכון.

לפעמים זה מרגיש שאומרים לנו רק מה לא לאכול. לא לאכול יותר מדי סוכר, לא יותר מדי נתרן ולא יותר מדי שומן רווי. כל האיסורים הללו מנתבים אותנו לעולם שבו אנחנו מסתכלים על האוכל שלנו כגורם סיכון למחלות. גורם סיכון לאיכות חיים נמוכה, להשמנה ותחלואה גבוהה. זו דרך אחת ופחות אופטימלית להסתכל על האוכל שלנו.

אני מציעה להסתכל על האוכל שאנחנו אוכלים בצורה הפוזיטיבית. כהזדמנות. הזדמנות להנאה, הזדמנות לחוות תרבויות שונות, הזדמנות לשפר את איכות החיים והבריאות שלנו על ידי אכילה מגוונת. אם נסתכל על אוכל ככה אני מאמינה שנרוויח אוכל טוב ונשאב הנאה מעוד משהו בחיים.

 

לסיכומו של דבר ניתן לומר שאנשים מתחלקים לשני סוגים – מי שאוכל בשביל לחיות ומי שחי בשביל לאכול.

מי שרואה באוכל כאמצעי הישרדותי גרידא ומי שרואה באוכל כהנאה, מתעניין בו ובדרך שבה גודל ועובד, רוצה להבין אותו, לחקור טעמים חדשים ומגוון מאכלים ומרקמים ומרגיש תשוקה אליו. הוא גם יודע מתי לאזן, מתי הזמן למאכל קליל ומרענן ומתי הזמן למאכל יותר שמנוני וכבד כי הוא פשוט קשוב לגוף שלו. בואו נהיה הסוג השני. בואו נלמד להתאהב באוכל שלנו. ונשיג בריאות פיסית וגם מערכת יחסים בריאה מנטלית עם אוכל, הדבר שכולנו צורכים כמה פעמים ביום, כל יום, כל החיים.

 

צנצנות מסודרות בשורה