המונית שצלחה את האוקיינוס הכחול

המונית שצלחה את האוקיינוס הכחול

חברות מסורתיות בתחום המזון ובכלל, מחפשות תמיד את היעד הבא. הדרך אל המטרה השתנתה בשנים האחרונות והמשפט: "צריך לשים את הצרכן במרכז" הוא כבר לא עוד סיסמא שמועברת בבריף למשרד הפרסום. ציון בלס, מנכ"ל שטראוס ישראל, על ההשראה שהוא מוצא אצל החברות שמזהות ראשונות את הצורך ושועטות קדימה.

וילהלם ברון הגרמני, נחשב לאיש המשפיע ביותר על תעשיית המוניות. ברון הוא זה שהמציא בשנת 1891 את המונה ולמעשה אפשר לתעשייה הזו להתפתח למודל שאנו מכירים כיום. אני מנכ"ל בחברה ותיקה, איני צרכן קבוע של מוניות, וגם עדיין לא הקמתי סטארט אפ, ובכל זאת משהו בחברה הצעירה Gett, המוכרת עדיין לרובנו כגט טקסי, יוצר אצלי תחושת הזדהות.

Gett הצליחה להתגבר על רעש המונה שהמציא ברון, ועל רעש הרקע של הקריאה "מי פנוי בז'בוטינסקי…" ולייצר לנו שקט.  שחר וייסר ושותפיו רכבו על הנחשול האדיר שמייצרת כלכלת השיתוף והעניקו לנו שקט נפשי, מצד אחד, בשל העובדה שהם אפשרו לנו לדעת, בכל רגע נתון, איפה נמצאת המונית שהזמנו. ומצד שני, הם גם העניקו לנו שקט, פשוטו כמשמעו, במהלך הנסיעה מכיוון שכל תהליך ההזמנה הפך לדיגיטלי וקולות הסדרן כבר לא נשמעים ברקע. את ההצלחה הזאת הם מתרגמים בימים אלו לקטגוריות נוספות ונכנסים לעולמות של On Demand Economy , מרחיבים את מגוון האפשרויות עבור נותני שירותים ועבור הלקוחות הפוטנציאליים ובעיקר מקצרים את לוחות הזמנים להם הורגלנו.

"

Gett, למרות הזמן הקצר בו היא פועלת, הצליחה לבסס פעילות ב 12 מדינות, להתגבר על רעשים מצד המתחרים ולייצר כל הזמן ערך מתמשך לקהל הלקוחות שלה.

"

תחושת ההזדהות שלי עם Gett נובעת מכך שהאקו סיסטם בו הם פועלים לא זר לי. Gett החלה את דרכה כסטארט אפ, אך מיומה הראשון היא פועלת בתעשייה ותיקה, סטגנטית, ולא בעמק הסיליקון. הרחבת השירותים למוצרים בסיסיים כמו מזון מתחברת לעולם התוכן בו אני פועל.  תעשיית הסעת ההמונים ותעשיית המזון אלה תעשיות שהשכילו לשמר את מעמדן לאורך השנים וכמעט ולא הושפעו ממגמת המובייל והשימוש הנרחב ברשת האינטרנט.

האמרה "לשים את הצרכן במרכז" היא כבר מזמן לא עוד סיסמה שמנהלי שיווק מציינים בבריף למשרדי הפרסום. זו אסטרטגיה עסקית שמתחברת לרעיונות פורצי דרך כמו "האינטרנט של הדברים", שמשנים את האופן בו אנשים יצרכו מוצרים ובעיקר את המהירות בה הם יממשו את הצרכים שלהם. החדשנות באי-קומרס מאפשרת גישה ישירה לקהלי יעד חדשים, הקמעונאות באוףליין מתעדכנת ומספקת אלטרנטיבות זולות ומגוונות יותר, הפרסונליזציה  חוסכת זמן והביג דאטה מאפשרת את כל זה ומעצימה את האתגר שלנו כמנהלים.

Gett, למרות הזמן הקצר בו היא פועלת, הצליחה לבסס פעילות ב 12 מדינות, להתגבר על רעשים מצד המתחרים ולייצר כל הזמן ערך מתמשך לקהל הלקוחות שלה.

 

"

העובדה שאנשים משתמשים במובייל, יכול למתוח את גבולות הגזרה הקיימים, להסיר חסמים ולתקשר באופן ישיר עם הצרכנים, ללא מתווכים.

"

אני מאמין שגם תעשיית המזון צועדת בכיוון הזה. חדי הזיכרון ישימו לב שגם המאמר הקודם שלי עסק בכלכלת השיתוף, וכדוגמא בחרתי באתר גיוס ההמונים Kickstarter. אמרתי אז שעסקים חייבים להכיר במגמה  ולדעת לפעול לפי החוקים שהיא קובעת וזאת כדי להישאר רלוונטיים. המהלך האחרון של Gett הוכיח כי תרבות השירותים לפי דרישה מהווה כר נרחב לפעולות מגוונות המשפיעות עלינו בכל רגע נתון. כל אדם או עסק, באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית והעובדה שאנשים משתמשים במובייל, יכול למתוח  את גבולות הגזרה הקיימים, להסיר חסמים ולתקשר באופן ישיר עם הצרכנים, ללא מתווכים. לשמחתי, במאמר זה אני יכול  לבשר לכם שגם חברת שטראוס לקחה צעד קדימה, התחברה למגמת השיתוף ובאמצעות אפליקציה חדשה שהשיקה מתקשרת עם הצרכנים שלה באופן ישיר ומספקת להם הטבות ותכנים בהתאם למידע שהם משתפים.

בספר "אסטרטגיית האוקיאנוס הכחול" שכתבו פרופ' צ'אן קים ופרופ' רנה מובורן הם קוראים לחברות: "לצאת מהאוקיאנוס האדום כדם של תחרות חסרת תקדים ההופכת את התחרות ללא רלוונטית". הם ממליצים לבחור שדה שפונה לקהלי יעד חדשים ומשנה את חוקי המשחק כפי שהכרנו אותם עד עכשיו. המהלכים המאפיינים בימים אלה תעשיית המזון בארץ ובעולם והמהלך האחרון של Gett נותנים ערך ישיר ומובהק ומאפשרים לחברות להתמודד עם התחרות באמצעות יצירת אוקיאנוס חדש וכחול של אפשרויות.

*פורסם לראשונה במדד המותגים של גלובס