חם שם בחוץ

חם שם בחוץ

בעיצומו של הקיץ ולקראת שבוע ניקיון כדור הארץ, טום סזאקי ונעמה כרמון מחברת טרהסייקל, עם שמונה טרנדים חמים שיש לצפות להם בעולם הסביבתי בעתיד הקרוב.

העשור האחרון מסמן תקופה מעניינת עבור התנועה הסביבתית – ריהוט ידידותי לסביבה והמצאות טכנולוגיות מרתקות; חקיקה ורגולציה ומחזור גובר והולך ברחבי העולם; התייעלות אנרגטית ולקיחת אחריות יצרן וצרכן מורחבת, לצד גידול בנגישות ובהיקפים של מערכות ותשתיות. בשיאו של הקיץ החם של 2014, ועם המון המצאות ויוזמות שממשיכות להגיע, כמו גם בעיות סביבתיות שממשיכות לצוץ, הנה שמונה טרנדים חמים שיש לצפות להם בעולם הסביבה בעתיד הקרוב.

הגבלות על שימוש בפלסטיק

הפלסטיק הוא חומר פלאי בהחלט – קשיח וקל, עמיד וחזק, זול וגמיש בשימושיו. אך זהו לא סוד שתהליך ההתכלות של הפלסטיק הוא לא רק מזהם אלא מזיק, אלא גם אורך מאות – אם לא אלפי! – שנים. ההשפעות רחבות – זיהומי קרקע ומים, פליטות של גזים רעילים ואפילו נזק לבעלי החיים שאוכלים את פסולת הפלסטיק על צורותיה. במהלך השנים הקרובות יש לצפות למגבלות גדלות והולכות על שימוש בפלסטיק בתעשייה, האחדה גוברת בסוגים השונים שלו בהרכב האריזות, והתפשטות של חוקים שאוסרים על חלוקת שקיות פלסטיק בחינם ברשתות מזון ובחנויות (לפי המודל שכבר החל לפעול באוקטובר האחרון בסן-פרנסיסקו בארה"ב) – כבר היום בישראל מקודמת חקיקה דומה.

מעבר טוטאלי לעולם דיגיטלי על-פני זה המודפס

משרדי ממשלה, מערכות ציבוריות ואפילו ממשלות, מקדמות בשנים האחרונות אמנות והסכמים בדבר מעבר למערכות ניהול דיגיטליות על-פני טפסים מודפסים. המגמה הזו ניכרת גם בישראל, אם כי במשרדי ממשלה במיוחד, או במסגרת עתירות ביורוקרטיה, קשה מאד לראות אותה. בשנים הצפויות אנו צפויים לראות יותר ויותר יוזמות למעבר לתקשורת דיגיטלית – ממש כמו שחלקנו כבר מנהלים עם חברות הסלולר או הבנקים שלנו – במטרה למזער את השימוש בנייר. השלב הבא כבר יהיה דיון בשאלה של שרתי ענק שצריכים לאחסן ולשנע את כל המידע הזה ובזיהום הנכבד אשר קיים גם בצידם, אך את זה נשמור לרשימת טרנדים עתידית שתספק אולי מענה הולם גם לבעיה זו.

"

השוק למוצרים מתכלים גדל באופן עקבי לאורך שנים, והדרישה שלו צפויה לגדול בעוד 19% עד שנת 2017

"

פיתוח אריזות וחומרים מתכלים

השוק למוצרים מתכלים גדל באופן עקבי לאורך שנים, והדרישה שלו צפויה לגדול בעוד 19% עד שנת 2017. מוצרים חד-פעמיים (כוסות, צלחות, סכו"ם וכן הלאה) שעשויים מחומרים ביולוגיים מתכלים מושכים תשומת לב רבה בשל היותם מעין "פתרון קסם" שמאפשר לנו לשנות את הרגלי הצריכה שלנו רק במעט, ובכל זאת להסב פחות נזק לסביבה. בנושא זה חשוב לשים לב למה הכוונה כשאומרים על מוצר "מתכלה" ולבדוק היטב היכן עלינו להשליך את המוצרים הללו בכדי שהם באמת יתכלו (נושא עליו הרחבנו בטור אחר). בשנים הקרובות עלינו לצפות להאחדה גורפת בתחום – מתקינה ברורה סביב המונח "מתכלה" ועד תיאור מפורט של מערכות המחזור שיש לעשות בהן שימוש בכדי שהחומר אכן יתכלה, וזה לצד פיתוח גדל והולך של עוד ועוד מוצרים שאריזותיהם עשויות מחומרים ביולוגיים ויכולות להוות חלופה לאריזות מזיקות שאנו עושים בהם שימוש שוטף היום.

קומפוסטציה כחובה

במהלך 2012, 5% בלבד מן הפסולת האורגנית בארה"ב (סך של 26 מיליון טון!), מצאה פתרון סביבתי מחוץ למטמנות הפסולת. המשמעות היא שמיליוני טונות של פסולת אורגנית מונחים בתחתית מטמנות הפסולת מידי שנה, ושאחרת היו יכולים להפוך לקומפוסט מצוין לחקלאות, לשימוש פרטי ולשימוש מוניציפאלי. הבזבוז עצום! לא זו בלבד שאנו משליכים חומר שיכול לשמש אותנו שוב ושוב (במקום לעשות שימוש בחומרים בתוליים או מלאכותיים), אלא שמיצי הזבל, הנגרמים בעיקר 'בזכות' פסולת אורגנית שמעורבת בזרם הפסולת הכללי, יוצרים תסחיפים בעייתיים למדי, שבתורם יוצרים זיהומי קרקעות ומים. לפיכך, יותר ויותר רשויות מוניציפאליות ברחבי העולם שוקדות על תכניות הפרדה ומיון לטובת הפרדת הפסולת האורגנית מסך הפסולת המוטמנת שלנו. המגמה גם פושטת בישראל – לשמחתנו! – ויש לצפות שבתום העשור הנוכחי, מערכות פסולת שאינן מפרידות פסולת רטובה ויבשה, יהיו נחלת העבר ברב המדינות המפותחות.

אחריות תאגידית מורחבת

הבטחות תאגידיות בדבר אחריות חברתית או סביבתית, הופכות ממוסדות יותר ויותר, עד שבעתיד הקרוב הן צפויות לצאת מנישת ההבטחות, ולהפוך לרשימת מחויבויות סדורה ומפוקחת. כבר היום, ארגונים גדולים ברחבי העולם לקוחים את תחום האחריות התאגידית שלהם לרמות טוטאליות ואבסולוטיות (ראו למשל, את חברת השטיחים השווייצרית הזו), וגם מצליחים להניב ממנו את הרווחים ההולמים. השאיפה לאחריות תאגידית מורחבת, על כל שלבי הייצור – מהמפעל ועד המשרדים, דרך הפסולת, הפליטות והאנרגיה, כמו גם על מחזור חיי המוצר (דהיינו, מה קורה למוצרים עם תום השימוש בהם), היא מה שמביא עוד ועוד חברות לחבור אלינו בטרהסייקל, בכדי לתת פתרון לפסולת המוצרים שלהם, שאין לה פתרון סביבתי ברמה הארצית אחרת. גם בישראל הפעילות שלנו הולכת ומתרחבת בשנה האחרונה בדמות תכנית שניה עם חברת שטראוס, כך שהיום אנו מפעילים שתי תכניות איסוף ומחזור עם הקבוצה – לאיסוף שקיות חטיפים מלוחים ולאיסוף גביעי יוגורט ומעדנים. תכניות אלה משקפות היטב מגמה ברורה של תאגידים להרחיב את מעגל האחריות – ובכך גם ההשפעה – שלהם.

"

מקורות אנרגיה מתחדשים ולא מזהמים יוכלו לספק 80% מצרכי משק החשמל הישראלי הצפוי בשנת 2040!

"

טיפול מוסדר בפסולת אלקטרונית

כולנו משתמשים במוצרים אלקטרוניים – ובצורה אובססיבית! אם כי מידי שנה אנחנו מתחדשים בדגמים משוכללים יותר, או אם המוצרים פשוט אינם עמידים מספיק וטווח הקלקול שלהם הולך ומתקצר. כך או כך, פסולת אלקטרונית הפכה להיות בעיה של ממש, שלא ניתן עוד להתעלם ממנה (ולשם המחשה, בעיה במשקל 48.9 מיליון טון בשנת 2012 ובארה"ב לבדה, 130,000 טון בישראל). חקיקה ורגולציה, לצד ערך ממשי לחומרי הגלם המרכיבים את הפסולת הזו (מתכות יקרות ופלסטיק שניתן לשימוש חוזר), יאפשרו בשנים הקרובות צמצום משמעותי של פסולת אלקטרונית שהולכת להטמנה. והנה, כבר ממרץ האחרון, גם בישראל הוקם תאגיד לטיפול בפסולת זו, באופן המאפשר למחזר פסולת אלקטרונית בחנויות, תחנות דלק או אפילו עם שליח מהבית כשקונים מוצר חדש.

התייעלות אנרגטית רחבה

דו"ח של הפורום הישראלי לאנרגיה הראה כבר ב- 2013, כי בהינתן התייעלות אנרגטית מקסימלית (הן בקרב משקי הבית על-ידי שינוי דפוסי התנהגות והן על-ידי קידום בנייה ירוקה), מקורות אנרגיה מתחדשים ולא מזהמים יוכלו לספק 80% מצרכי משק החשמל הישראלי הצפוי בשנת 2040! זאת לעומת 38% בלבד, בלא התייעלות אנרגטית. נתוני המחקר הזה חושפים אותנו למגמה שגם הוכיחה את עצמה בעולם, ושישראל חייבת להשלים בה פערים – בזבוז של משאבים ושל דלקים פוסיליים מזהמים, צריך להפוך לנחלת העבר.

יותר הפרדת פסולת, יותר אפשרויות למחזור

חוק האריזות עבר בישראל ביולי 2011, ומאז הוא פושט – גם אם באיטיות – בין הרשויות השונות. חוק זה איננו ראשון מסוגו בעולם – רחוק מכך. הוא משקף מגמה גדלה והולכת של החלת האחריות על פסולת האריזות על יצרניהן – או ליתר דיוק, על יצרני המוצרים. חוקים דומים קיימים ב- 18 מדינות נוספות בהן טרהסייקל פועלת, וממשיכים ומתרחבים גם למדינות נוספות – מגמה לה נוכל לצפות בעתיד הקרוב. עם כניסתם לתוקף של חוקים אלה, אנו בטרהסייקל מקבלים תמיכה וחיזוק לתהליך רחב שמתקיים ממילא ורק עתיד להתרחב, של אפשרויות מחזור רבות יותר ויותר עבור הצרכנים – מחזור נייר ובקבוקים, סוללות ופחיות, וכעת גם אריזות. זה לצד פיתוח טכנולוגיות חדשות למחזור שלל מוצרים שלא ידענו שניתן – למשל, מחזור בדלי סיגריות על-ידי טרהסייקל בחמש מדינות בהן אנו פועלים. הציפייה היא, שבשנים הקרובות, יתמעטו מאד (עד ייעלמו) זרמי הפסולת להם אין פתרון סביבתי.

רשימת טרנדים אלה מציגה כוונות ומגמות, אך גם משקפת את המקומות עלינו לשאוף אליהם ושעדיין טעונים שיפור. עם בואו של שבוע הניקיון, כדאי לנצל את ההזדמנות לחשוב על כמויות הפסולת שאנו מייצרים ורמת ההפרדה הנמוכה שאנו מנהלים בה היום את כמויות הפסולת הללו, אשר הופכת פסולת ללכלוך וזיהום, במקום להפוך אותה למשאב. ואולי בכך נציין טרנד אחד נוסף וכוללני שעלינו לצפות לו בעתיד הקרוב: ההתייחסות אל הפסולת שלנו כאל משאב, במקום כאל מטרד.