ידע טכנולוגי כנכס

ידע טכנולוגי כנכס

אנחנו חושבים, מפתחים וממציאים לכל אורך ההיסטוריה ועד היום, אבל איך אפשר לשמור על הרעיון שלנו מפני מחטף וכיצד ממירים את זה לכסף?

האדם מטבעו הוא יצור סקרן שממשיך לחשוב, לחקור, להתפתח, ו"להמציא" את עצמו מחדש כל הזמן. מידי יום אנו מגלים שהאדם מצליח "לייצר" עוד ידע, לפתח טכנולוגיות נוספות ולפרסם אותן בצורת פרסומים מדעיים, פטנטים ומגוון מדיות נוספות, שהן עצמן פרי יצירתו.

לא תמיד אנו מבינים את ערכה של המצאה ברגע המצאתה.
באחד הסיפורים הידועים נכנס ויליאם גלאדסטון, שר האוצר הבריטי, למעבדה של מייקל פארדיי (פיזיקאי אנגלי שעסק במחקר באלקטרומגנטיות ובאלקטרוכימיה) ושאל אותו:

"

But, after all, what use is it? Why, sir, replied Faraday, there is every probability that you will soon be able to tax it

"

תרגום: "למה זה משמש? פארדיי ענה, אינני בטוח ואולם בקרוב תוכל לְמָסוֹת אותו."

מבלי להיכנס לוויכוח ההיסטורי שפרץ בין תומס אדיסון לניקולה טסלה ושנודע כ"מלחמת הזרמים" (איזו שיטה עדיפה: זרם ישיר או זרם עקיף), כיום ברור לנו ש"המצאת" החשמל שהתחילה כמחקר בסיסי, התפתחה לכדי תעשייה שלמה של פיתוחים ומוצרים הנמכרים ונצרכים כיום כעניין שבשגרה.

הידע והטכנולוגיה לא נולדים מעצמם ויש צורך בהשקעת משאבים רבים על מנת להשיגם. לפיכך, יצר האדם את מנגנון דיני הקניין הרוחני (Intellectual Property) אשר מקנים לממציא / ליוצר בעלות בלעדית (מונופול, לרוב לתקופה מוגבלת) על תוצר עמלו בדמות נכס בר מִסְחוּר, ובתמורה, הציבור נהנה משיתוף הידע למטרת המשך התפתחות מחקר והעשרת הידע האנושי. הידע החדש המפורסם מהווה נקודת בסיס חדשה (Benchmark) ממנה ועל בסיסה יתחיל הפיתוח הבא.

 

 

שלא יגנבו לי את הרעיון

מקור הכנסה חשוב של חברה הוא המוצר הנמכר ואולם יש להביא בחשבון שניתן למכור ולסחור גם בטכנולוגיה. כמו שלצערנו מוצרים נגנבים כך גם טכנולוגיות ורעיונות עלולים למצוא את דרכם לשוק או למתחרים. על מנת להגביר מודעות ולשמור על הידע והנכסים הרוחניים של החברה, כשיש לנו פיתוח טכנולוגי או רעיון חדש, יש לפעול באופן הבא:

  1. נצמצם את כמות המעורבים למינימום הדרוש.
  2. נפנה להתייעצות עם המחלקה המשפטית / מנהל הקניין הרוחני אשר ינחו כיצד מומלץ להתקדם ברמת החשאיות וגם יעזרו בבחינת האפשרות להגיש בקשה לרשם הפטנטים וסימני המסחר שבמשרד המשפטים.

איפה הכסף?

סיפור שממחיש את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום הוא התגוששות סביב "גניבת" קניין רוחני בין סמסונג לאפל כאשר סמסונג חויבה לשלם לאפל 1.2 מיליארד דולר בגין הפרת קניינה הרוחני. כמו כן, אנו עדים לרכישות של תיקי קניין רוחני, למשל כאשר בעשור האחרון גוגל קנו 17,000 פטנטים ממוטורולה מוביליטי בסכום של 12.5 מיליארד דולר ואילו מייקרוסופט קנו "רק" 800 פטנטים מחברת AOL בסכום של 1.1 מיליארד דולר.

מכאן ברור שאם נשכיל ליצור נכסי ידע ולהגן עליהם בצורה מסודרת ניצור ערכים חדשים לחברה.