על סחלבים, שרירים ואיזון מגדרי

על סחלבים, שרירים ואיזון מגדרי

העיסוק באיזון מגדרי בארגון הופך אותו לחדר כושר מצוין; הוא מצריך התמדה, עקביות, התמודדות עם קשיים, שיפור מתמיד, פתרון הוליסטי ולא פחות חשוב – דחיית סיפוקים עד לתוצאות בשטח

על אדן החלון שלי במטבח יושב עציץ של סחלב שקיבלתי במתנה. לפני שנה בדיוק הוא עוטר בפרחים יפהפיים. הם החזיקו מעמד המון זמן – ונבלו. אחרי שבוע השקיתי אותו. ואחרי שבוע שוב. כך במשך 10 חודשים. הוא נראה כמו מקל סתמי, אבל המקל הזה קיבל מים.

יש הרבה יותר מסיבה אחת לקידום איזון מגדרי בעולם העסקי. זה נכון ערכית, זה נכון רגולטיבית, זה משרת את העסק בטווח הארוך בדרכו לתוצאות עסקיות טובות יותר. וכל זה נכון. נכון מאוד. אבל הפעם אני רוצה להציע סיבה אחרת.

לפני כמה שבועות ערכנו דיון עם קבוצת גברים בארגון. הדיון עסק בהטיות הלא מודעות בתפיסת הנשים והאמהות בארגון. השיח עסק בשאלות של חלוקת התפקידים בין בני הזוג בבית, בתפקידים מגדריים שמצופים או – למורת רוחם – לא מצופים מהם ובהשפעה שלהם כמנהלים על סביבת העבודה המיידית.

הדיון העלה על פני השטח שאלות כמו: האם מותר לי לרצות להיות אב נוכח בחיי ילדיי?
איך זה נתפס במקום העבודה? האם זה ישפיע על הסיכוי שלי להתקדם? איך הבחירות שלי משליכות על הבחירות של בת זוגי?

אני רוצה לשים רגע בצד את התשובות לשאלות האלה, כי בעצם קיום הדיון, בעצם השיח הזה, הענקנו לנושא משמעות. זה היה רגע מיוחד במסע שלנו לאיזון מגדרי בו הרגשתי שעל השולחן נמצא הרבה מעבר לנושא עצמו, שאדוות ההשפעה שלו רחבות יותר.

אז למה ארגון צריך בכלל לעסוק באיזון מגדרי?
כי ארגון טוב יותר לנשים שבו הוא ארגון טוב יותר לכל אנשיו. משני היבטים:

ראשית, בזכות ה-"מה". כדי לבנות פתרונות עבור נשים, צריך להקשיב, לבחון צרכים, לשמוע הורים. חלק גדול מהפתרונות תומכים לא רק בנשים. ארגון שבוחר יום אחד בשבוע שבו לא נקבעות ישיבות אחרי השעה 15:00, משרת את צרכי ההורות או הפנאי של כל אנשיו; ארגון שבוחר לממן תמיכה במעונות עד גיל 3, עושה זאת עבור כל אנשיו; ארגון שמאפשר גמישות בעבודה מהבית, משרת צרכים של רבים מאנשיו.

אבל מעבר ל"מה", ארגון כזה נעשה טוב יותר לכל אנשיו גם בגלל ה-"איך". כדי לערוך שינוי בנושא כמו איזון מגדרי, צריך הארגון כולו לעבור תהליך. לא מדובר בניתוח קוסמטי, אלא בשינוי פנימי עמוק. לא בדיאטת בזק, אלא בבחירה מודעת בשינוי אורח חיים לטווח הארוך. יש כאן הכרח בהרבה מאמצים, מזוויות שונות, המופעלים לאורך זמן כדי לערוך שינוי במערכת כולה.

"

ארגון שעובר את המסע הזה הוא ארגון קשוב יותר, פתוח יותר, נכון לשינוי, משתף, אכפתי, אחראי ואמיץ, וארגון כזה הוא טוב יותר עבור אנשיו אבל גם עבורו עצמו

"

כדי לנהל תהליך כזה צריכים הארגון ומוביליו להיות מוכנים להקשיב ולהביט נכוחה במראה בלי למצמץ, גם אם זה לא תמיד נעים, להתמיד לאורך זמן ולקחת הרבה אוויר בדרך לתוצאה. כדי לייצר הצלחות צריך לנהל דיאלוג, לשתף ולשמור על אופטימיות זהירה, כי תמיד אפשר למנות מיליוני סיבות מדוע זה לא יקרה בפועל.

ארגון שעובר את המסע הזה הוא ארגון קשוב יותר, פתוח יותר, נכון לשינוי, משתף, אכפתי, אחראי ואמיץ, וארגון כזה הוא טוב יותר עבור אנשיו אבל גם עבורו עצמו; כי כל אלה הם קריטיים לארגון בעידן הנוכחי, כיוון שהם מחזקים שריר חשוב ביכולתו להתמודד בעולם משתנה, קהילתי ומרושת, שבו לכל אלמנט יש השפעה על אלמנטים רבים אחרים.

האם אין תהליכים אחרים שיכולים לחזק את השרירים הארגוניים הללו?

בוודאי שיש. אלא שהאיזון המגדרי מכיל בתוכו שילוב מאתגר של מאפיינים שהופכים אותו לחדר כושר ארגוני מצוין: הוא מצריך התמדה, עקביות, התמודדות עם קשיים, שיפור מתמיד, פתרון הוליסטי ולא פחות חשוב - דחיית סיפוקים, כי בדיוק כמו בפעילות גופנית, שרירים לא נוצרים ביום אחד ולוקח זמן עד שנראות תוצאות בשטח.

לפני כמה ימים הנץ הסחלב שלי שוב ואתמול נפתח הפרח הראשון. בעולמות האיזון המגדרי בארגונים צריכים לעיתים מובילי התהליך להשקות לאורך זמן מקלות שנראים סתמיים, עד שינץ הפרח.